מי בוחר לחיות ביקום מקביל - חזון העתיד על פי גוגל 

בחודשים האחרונים אנו נתקלים ביותר ויותר מאמרים על Second Life. מה שהיה קילוח דל בתחילה, הולך ותופס תאוצה. האם אנחנו בדרכנו ליקום מקביל? אנחנו במודעות מלאה הולכים ומוותרים ומצמצמים את הזמן שאנו מקדישים לעולם החיים האמיתיים, לטובת עולם החיים הווירטואליים. בוחרים במטריקס. נכון לעכשיו הוא יותר ויותר קוסם לקבוצות הולכות וגדלות בעולם. לאן כל זה יוביל? בשלב ביניים, אולי לחיים כפי שבאו לידי ביטוי בסרט 'דו"ח מיוחד' של סטיבן שפילברג. בשלב מאוחר יותר למטריקס של האחים אנדי ולארי ואשובסקי. אבל אנחנו עדיין רחוקים.

בשלב הנוכחי ניתן להבחין בצמיחתם של כמה סוגי ממשקים ווירטואליים המהווים את הבסיס לעולם חדש, שעדיין לא עובדים בסינרגיזם.

הממשק הראשון החנות הווירטואלית, שאתר amazon עדיין מוביל בראש. מעבר לעובדה כי זהו מחסן הספרים הווירטואלי הגדול, הם הצליחו בחכמה רבה לשדרג את הקונספט. לא רק אתר מכירה, אלא אתר לקבלת חוות דעת. אפשר להתייעץ עם חברים ווירטואליים. לשמוע מה הם חושבים על הספרים. מה חברים אחרים חושבים על חוות הדעת שלהם. ניתן אפילו לעלעל בעמודי הספר, ממש כמו בחנות מהעולם האמיתי. אין ספק כי מדובר בחוויה מסוג אחר.

למרות כל השיפור, להמלצות הקוראים מתלווה תופעה הולכת ומתפתחת. יותר ויותר קוראים "מטעם". בעיקר מה שנקרא בעולם השיווק "קונה מוסווה". בתחום השיווק מתפתחת תעשייה חדשה תחת המינוח המקצועי buzz marketing. הרעיון די פשוט - יצירת באז סביב מוצר מסוים באמצעות אנשי שיווק סמויים הפועלים מטעם החברה. בארץ התופעה חדשה יחסית, אבל בארה"ב ההתפתחות די מואצת. נשענת רעיונית על קונספט של שיווק ויראלי אותו הפיץ בהרחבה מלקולם גלאדוול בספרו The Tipping Point. כי רעיונות, מגמות ותפיסות מופצים בקרב בני אדם בדומה למתכונת ההפצה של וירוסים. 

למה אנחנו עדיין לא רואים הצלחה בתחום של סופרמרקטים ווירטואליים למזון? במימד הווירטואלי הרשת מאבדת את שלל הכלים העומדים לרשותה, בהשפעה על תהליך קבלת ההחלטות של הצרכן. השימוש בכלים של ריח, טעימות, אמצעי פרסום מוגברים, מיקום על המדף (מוצרים עם שולי רווח גבוהים לרשת ממוקמים על מדפים בגובה העיניים, או בקצה הגונדולות [מדפי הסופר בעגה מקצועית]). החלטות הרכישה בסופרמרקט הווירטואלי מצטמצמות בעיקר לפקטורים של מחיר, מותג מוכר ומועדף. אובדן שליטה ועוצמה לרשת המרכולים. הצרכן נכנס עם רשימה ויוצא רק עם מה שתכנן. אין יותר קנייה מזדמנת ואימפולסיבית שמביאה למילוי העגלה.

הממשק השני הקניון הווירטואלי, שאתר e-bay מוביל. רוצה לסגור את החנות שלך בקניון השכונתי. רוצה לפתוח חנות בעלויות מינימאליות. יש פתרון - חנות בקניון ווירטואלי.

עם ענף התיירות לדוגמה קיימת קצת בעיה. במהלך השנים הוקמו כל כך הרבה מרכזי מכירה לכרטיסי טיסה מוזלים, חדרים בבתי מלון. עדיין אין נקודת מכירה וקנייה מרכזית. מחפשים עסקאות בתחום התיירות, אנחנו נדרשים בהרבה עבודת חיפוש, אין ספור אתרים, אין ספור אופציות. התחרות רבה והקונה המבולבל, יוצא עוד יותר מבולבל.

הממשק השלישי האנציקלופדיה הווירטואלית, בעיקר ויקיפדיה. בתחום התיירות הקימו הויקיפדסטים את אתר wikitravel, שאולי ביום מין הימים ישמש כתחליף לשלל אתרי המידע בתחום התיירות. אבל גם עולם ה-wiki איננו נטול בעיות. בארה"ב מתנהלים ויכוחים קשים סביב הקונספט של ערכי אנציקלופדיה  המושתתים על דמוקרטיה. הרוב מאשר. מי זה הרוב? לא בהכרח מומחים, לא בהכרח מביני דבר, אלא גם אנשים חסרי ידע בערך הנדון. ויכוח שהוביל בסיכומו של עניין למלחמות עולם בתוך האתר האמריקאי. כיום אוניברסיטאות בארה"ב מנחות את הסטודנטים שלהם לא להביא סימוכין מויקיפדיה למחקריהם, עקב בעיית מהימנות המידע. הצרה היא שכל מי שרוצה לדון בערכים שהם יחסית חדשניים, די קשה לאתר להם סימוכין במקורות אנציקלופדיים תחליפים מהדור הישן כדוגמת אנציקלופדיית בריטניקה.

הממשק הרביעי הקהילות הווירטואליות, מהדור הראשון, השני והשלישי. הדור הראשון של הקהילות הווירטואליות שימשו בעיקר כאתרי הכרויות. רוצה להכיר מישהו או מישהי, פתח פרופיל, תציג את עצמך ותתחיל להתכתב עם בן או בת הזוג המיוחלים. עולם חד מימדי. אני מעביר לך הודעה, אתה שולח או שלא שולח לי הודעה בחזרה. די פשוט. הדור השני הייתה פריצת הדרך של myspace, כשהאתר כאן - קפה דה-מרקר, מצטרף לקטגוריה (ועם זאת שונה בגלל הדגש על תכני הבלוגוספרה). לא רק שיש לי פרופיל, אני יכול ליצר קהילה במסגרת הפרופיל, אני יכול לשלב מוסיקה, קליפים, לפתוח בלוג, להיות הרבה יותר יצירתי, יש לי חברים, כולם יכולים לראות הכל. כנאמר עכשיו בני הנעורים לא נפגשים יותר ב- mall, עכשיו נפגשים בקהילה הווירטואלית. אבל עדיין מדובר בעולם חד מימדי. התנועה בעולם הזה היא בקו ישר אחד. עולם של טקסטים. הדור השלישי של הקהילות בא לידי ביטוי באתר כדוגמת second life. מדובר כבר בעולם דו-מימדי, התנועה היא קדימה, אבל גם נולד מימד של עומק. לא רק טקסטים, אלא גם אנימציה. מוגדר על ידי מומחים כבר כ- web3.0. אומרים שההבדל המרכזי בין הכלים הפרסומיים המקובלים בעולם המערבי לכלים של תרבויות המזרח, כי הראשונים נותנים דגש על טקסט והאחרונים נותנים דגש על ציור. לא בכדי ריכוז די מוביל של מתכנתי משחקי מחשב ועולמות האוואטרים, מופעלים על ידי אנשי מחשבים הממוקמים בסין; וזה לא רק בגלל השכר הנמוך שלהם. למרות הטיעון של לא מעטים, עדיין לא מדובר בעולם תלת מימדי. תחושת המרחב בעולמות האוואטרים בשלב הנוכחי היא רק אילוזיה.

הממשק החמישי המימד הטכנולוגי. העובדה שכיום אנחנו יכולים לשחק בעולם הווירטואלי לא רק עם טקסט, אלא להפיץ תמונות שיצרנו, סרטים שיצרנו, מוסיקה שכתבנו. מרכיבים נוספים שעדיין מוגבלים בעיקר לגורמים מקצועיים הינם הכלים של שיחות ועידה ומציאות מדומה (virtual reality). לא רק מפגש קהילתי, עכשיו אנחנו יכולים לדבר אחד עם השני בקבוצה, לראות אחד את השני, ולנהל דיון משותף. עולם המציאות המדומה, הוא הדבר שהכי מתקרב לעולם תלת מימדי, עולם שאפשר לנוע בו גם במרחב, עולם שמה שרואים מאוד קרוב למציאות. מאוד יקר, לא ישים בשלב זה לקהל הרחב, דורש המון משאבי מחשב, מיושם בעיקר בתחומי רפואה, סימולאטורים לטייסים, ומערכות מתקדמות זהות. חשוב לזכור כי כל מכשירי הקצה לעולם הווירטואלי - המחשב, הטלפון הנייד, ה- palm, החליפה או הקסדה - הם בסך הכל מכשירי קצה. ממשקי חיבור ולא המימד בפני עצמו.  

השאלה כעת היא כיצד יוצרים סינרגיזם בין כל הממשקים הללו. השלב האחרון בתהליך ההתפתחות הינו המטריקס. עולם מדומה תלת מימדי שניתן להעביר לשם לחלוטין את כל מסגרת החיים שלנו. עולם שיהיה מחובר למערכת החושים שלנו. נוכל גם להריח, גם להפעיל את חוש הטעם. נקיים סקס בעולם הווירטואלי, ונחוש את אותם תחושות שאנו חשים בעולם האמיתי. לא רק שנצפה בתוכניות טלוויזיה, ניקח בהם חלק פעיל מהכורסה בבית כמשתתף. כשהכוונה לא לתוכניות ריאלטי אלא לסדרות עלילתיות. יש מדענים המתמודדים עם הסוגיה של חיבור מעבדים אלקטרוניים לגוף האדם. יש מדענים העוסקים בסוגיית הדור בא - מה יקרה לגוף האורגני תחת ההשפעה של וירוסים ווירטואליים המופצים ברשת. תחילת האבולוציה של ה- cyborg.

אבל לפני כל אלו, חייב להתקיים תהליך אבולוציוני. נניח עולם מומחה בתחום התיירות. נוכל לפתוח דף אישי בקהילה ווירטואלית המתמקדת בתחום התיירות. הדף הקהילתי שלנו יהיה הבית שלנו בעולם הווירטואלי. נייצר את האוואטר שייצג אותנו. נביא את הסיפורים שלנו. נשוחח עם החברים שלנו. נעלה את התמונות שלנו. נעלה את הסרטים שלנו. נפתח בלוג ונעלה פוסט על אתרי התיירות בהם ביקרנו. נדרג את חברות התעופה, את בתי המלון, את המסעדות. כל גורם עסקי בתחום התיירות, יוכל לפתוח חנות בקניון הווירטואלי, לעסוק בפעילות שיווק, בפרסום. יזכו בכוכבים. מנועי החיפוש להשוואת מחירים, יערכו השוואות בין שלל מנועי החיפוש - אתרי חברות תעופה, אתרי סוכנויות הנסיעות, אתרי תיירות. נוכל סוף, סוף לקבל את כל אופציות המחיר, באמצעות ביקור בנקודת מפגש אחת בלבד. נוכל מיידית לקבל חוות דעת של צרכנים על אותו גורם עסקי בתחום התיירות. לקבל את כל המידע הנדרש על אתר היעד. מידע אנציקלופדי, סיכומי דיונים, חוות דעת על היעד. המלצות, עצות. הכל יהיה מאוד פשוט ומאוד קל.

בכל הבלגן  ושלל מקורות המידע, קניון ווירטואלי אחד ענק לעולם התיירות. נוכל לצפות בתמונות שאנשים העלו על אותם אתרים. כמובן על פי דירוג של התמונות המועדפות, הנצפות ביותר, הפופולאריות ביותר. כמו כן קטעי הסרטים האישיים, קטעי הסרטים הקולנועים והטלוויזיוניים, תשדירי פרסום. מנוע חיפוש הרבה יותר קל, הרבה יותר ידידותי למשתמש. נוכל לקפוץ לביקור באותו אתר תיירות באתר המראה שלו במימד הווירטואלי, באמצעות הממשק של second life. לבקר בבית המלון המתוכנן, לבקר במסעדות. לפגוש ולשוחח עם אנשים שביקרו באתר התיירות הנחשק במסגרת שיחת ועידה על כוס קפה ווירטואלי.

נרצה לבקר באתר התיירות בעולם האמיתי - באמצעות מצלמות המוצבות בשטח, או מצלמות לווין. לשוחח עם אנשים המצויים בשטח בזמן אמיתי. להיכנס ולבקר בבית המלון, לראות את החדר. לא עולם ווירטואלי אלא עולם אמיתי. הכל יהיה אפשרי. הכי חשוב - הכל יעבוד ביחד, בסינרגיזם. כתבתי פוסט על אתר התיירות שביקרתי בו. זה מייד מצטרף למסד הנתונים על האתר, לחוות הדעת, לדירוג, להמלצות, למידע. זוהי רק דוגמה אחת אפשרית לעולם מומחה ווירטואלי.

יתכן גם כי זהו החזון העומד לנגד עיניהם של מנהלי גוגל בתהליך החטיפה והרכש של חברות מומחה בתחום האינטרנט. לאט, לאט הקונספט של חברות garage הולך ונחסם על ידי גוגל, yahoo, מיקרוסופט ומתחרותיהן. אם אין לכם סכום פתיחה של כמה מיליוני או אפילו עשרות מיליוני דולרים להשקעה ראשונית במחקר ובפיתוח, אל תחלמו בכלל על כיבוש האינטרנט. שוב, חוץ ממקרים יוצאי דופן, ראיונות גאון שהביורוקרטיה הגוגליינית לא צפתה בחלומותיה הפרועים ביותר.  

לאן כל זה מוביל? זה מוביל לחלוקת מימדים בתודעה שלנו כבני אדם. המימד הראשון הינו המימד הווירטואלי - virtual-space. המימד שבמסגרתו אנחנו מקבלים מידע באמצעות ממשק. העולם הווירטואלי כולל את שעות הישיבה מול המחשב, הטלוויזיה, ההאזנה לרדיו, הצפייה באמצעות תקליטורי DVD בשמונה פרקים ברצף מהעונה האחרונה של סדרת הטלוויזיה '24'. היקום המקביל לו הינו עולם החיים האמיתיים - real-space. מה שאנו קולטים במטר המרובע של החיים שלנו, ישירות באמצעות החושים, שלא באמצעות ממשק מתווך. היקום המקביל האחרון הינו עולם הדמיון שלנו, החזיונות, מטעני העבר האגורים בתודעתנו. מה שהפסיכולוגים מכנים - אגו, סופר-אגו ואיד. מה שהעולם הניו-אייג'י מכנה - נשמה, נפש, אני עליון. כל אלו מתכנסים בעולם תעתועים, עולם לא אמיתי - image-space. שלושתם מתכנסים בסיכומו של עניין בתודעתנו. אותה מסגרת הצופה על כל המימדים יחדיו ומחברת ביניהם - mindspace. להסבר מדויק על מהות התודעה מהסרט 'בליפ', הקליקו כאן.

השאלה שתוצב בפנינו כעת - באיזה מימד אנו בוחרים למקד את חיינו. במימד החיים הווירטואליים, במימד החיים האמיתיים, או במימד עולם החזיונות. השליטה היא בידינו. אם עולם החזיונות משתלט עלינו, אנחנו מתנתקים מהמציאות. השאלה היא באיזו דרגה אנו מנותקים מהמציאות הזו. אם העולם הווירטואלי משתלט עלינו, עלינו לזכור כי גם הוא איננו עולם אמיתי. הסכנה הגדולה ביותר בעולם הווירטואלי, הינה העברת השליטה עליו לגורמים בעלי עניין - גורמים כלכליים, גורמים בעלי אינטרסים ייחודיים. עלינו לצעוד בזהירות רבה לתוך העולם החדש, תוך מודעות מלאה שהדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לאבד קשר עם המציאות. להעביר את השליטה על חיינו לגורם בעל השפעה הרסנית.

בסיכומו של עניין אנחנו רוצים בעיקר ליהנות מהתהליך, כי בשביל זה המימד נולד. בקיצור שנהנה מהנסיעה, שנהיה בערנות ובמודעות מלאים, ונשמור על עצמנו בדרך. כי אם לא, עוד נבלע ביקום המקביל, נשכח את הדרך חזרה וזה באמת יהיה חבל.